אפליה במקום העבודה -חוקים ומוסר

במדינה דמוקרטית אחד הנושאים העולים לא אחת לדיון ציבורי הוא נושא האפליה בכלל ואפליה במקום העבודה בפרט.

כמדינה שוויונית אנו מנסים לדאוג לשוויון הזדמנויות לעובדים במקום עבודתם ושחלילה לא יווצרו תופעות של אפליה בין אוכלסיות שונות על רק דת גזע ומין שיפגעו בפרנסתם ובתנאי העסקתם של העובדים.

לא אחת אנו שומעים על סיפורים של אפליה במקום העבודה. אפליה של נשים או של אוכלוסיות חלשות בחברה, אפליה של נכים, אפליה של מגזרים ועוד.

כמדינה שבה מיגוון רחב של אנשים, מדינה שנבנתה ככור היתוך וכוללת אוכלוסיות רבות ומגוונות חשוב כי נשמור על תנאים שוויונים על פי חוק גם במקום העבודה. ללא חשיבות אם מקום העבודה הוא פרטי ציבורי או מדיני, התנאים להעסקת העובד חייבים להיות שווים, השכר חייב להיות סטנדרטי ללא הבדל בין המינים וללא הבדל בין אנשים אלא על פי תנאים מקצועיים וכללים.

אפליה במקום העבודה עלולה ליצור לא רק חוסר שוויון מוסרי, ויכולה להוביל למירמור, לתיסכול ועוגמת נפש רבה אצל העובדים שהופלו לרעה ובכלל.

לטובת העובדים חשוב כי יהיו חוקים ברורים כנגד אפליה במקום העבודה, שיהיו נהירים לכל המעסיקים ומנהלי החברות שמעסיקים עובדים באשר הם.

חשוב גם כי העובדים בעצמם יהיו צודעים לחוקים כנגד אפליה במקום העבודה, וידעו לזהות באם נעשה להם עוול שהוא נוגד את החוקים במדינת ישראל בדיני עבודה ובשוויון וצדק חברתי.

כאשר נעשה עוול בנוגע לאפליה במקום העבודה, זכאי העובד שנפגע להתלונן על פי החוק אל מול גורמים מוסמכים ואף לתבוע את המעסיק או מקום העבודה בבית המשפט לדיני עבודה.

חל איסור מוחלט במדינת ישראל על אפליה במקום העבודה על כל רקע שהוא וכאנשי חוק אנו מעונינים לשמור על כללים אלו גם במקום עבודתנו.

שכר ששולם לא כחוק, תנאים לא שוויונים בעבודה ועוד כהנה וכהנה תלונות מתקבלות מדי יום על ידי עובדים ברחבי הארץ כנגד המעסיקים שלהם.

רבים חשים אכזבה ותסכול כשנעשה להם עוול והם מופלים לרעה, הם מרגישים שהם זכאים ליחס הוגן ושוויוני ולאפליה במקום העבודה אין מקום.